חילופי מידע במסגרת אמנות מס
מטרתן של אמנות מס היא לגרום לכך שנישומים לא ישלמו כפל מס על אותה הכנסה. האמנות נחתמות בין שתי מדינות והן משקפות את הסכמתן על חלוקת זכויות מיסוי ומתן קדימות בזכויות אלו. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לא רק לאופן ניסוח ההסכם אלא גם למסגרת חילופי המידע. רשת האמנות הולכת ומתרחבת מדי שנה. הסיבות לכך הן תהליכים גלובאליים, ניוד של סחורות והשקעות בינלאומיות בין מדינות, יבשות ואיזורים גיאוגרפיים. כתוצאה מכך מתעורר גם הצורך בחילופי מידע במסגרת אמנות מס והסכמים נוספים.
התחייבות לחילופי מידע כלולה בכל אמנות מס למניעת כפל מס בהן התקשרה ישראל. התחייבות כזו גם נפוצה באמנות בין מדינות זרות, בעיקר בשל חשיבותה עבור המערכת העסקית. ללא חילופי מידע לא ניתן לעקוב אחר יישום אמנות מס או למצות את הדין עם עברייני מס. חילופי מידע משרתים את שני הצדדים ביניהם נערכים הסכמי מס. מצד שני, הקושי הוא לבצע את חילופי המידע מבלי לפגוע בהוראות בדבר חובת הסודיות. חובה זו חלה על חלק מהמיסים אליהם מתייחסת האמנה והיא לא פחות חיונית מחילופי המידע.
כיצד מגבשים אמנות מס?
אמנות מס מגובשות על פי מודל מקובל המפוקח על ידי ה-OECD. זהו הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, המרכז בין היתר את המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. המודל כולל שורה ארוכה של סעיפים שמטרתם מניעת כפל מס. המודל מחולק לקטגוריות ובכל קטגוריה נבדקת התייחסות המדינות החתומות על האמנות כלפי הכנסות מדיבידנדים, תמלוגים, רווחי הון וכן הלאה.
חילופי מידע מבוצעים בין מדינות כדי לשמור על מערכת החוקים. התהליך חשוב עבור עסקים וקריטי לטובת שמירה על אמנות.