מאובנים

תבנית גוף או צורה של יצורים חיים שהצליחו להשתמר בשלמותם או באופן חלקי נקראות מאובן. יש הבדלים בין סוגים שונים של מאובנים ובעיקר בין מאובן מנחה, גלעין, דפוס, חותם, ענבר ומאובן עצי.

מאובן מנחה למשל מייצג מאובן של בעל חיים או צמח בעל תפוצה גיאוגרפית רחבה והוא משמש למחקרים ארכיאולוגיים. מאובן גלעין נוצר כאשר בשר החיה שמתה נאכל בידי חיה אחרת מלבד העצמות, בעוד מאובן דפוס נוצר בגלל חלחול של תחמוצות המצויות בסלע לתוך האורגניזם המת שנמצא עליו.

מאובן חותם נוצר בגלל טביעת רגל של חיה על האדמה ומאובן ענבר נוצר כאשר אורגניזם זעיר במיוחד טובע בשרף של עץ. עם זאת, עץ מאובן הוא סוג שונה של מאובן כי בו המרכיבים האורגניים מומרים במינרלים וכך משמרים את מבנה הגזע המקורי.

מה עושים עם מאובנים?

מאובנים מייצגים כאמור תוצרים של בעלי חיים שהתקיימו לפני זמן רב מאוד ולכן יש להם משמעות סמלית. יש מאובנים שמאחוריהם עשרות עד מאות מיליוני שנים, וקיימים תהליכי התאבנות שונים עם תכונות משותפות. מקור המאובנים יכול להיות זוחלים, חרקים, חיות ים, צמחים, פיטריות, מיקרובים ועוד. תהליך ההתאבנות עצמו איטי ובחלק מהמקרים המאובן הוא התוצר של החלפת היצור האורגני במינרלים שאינם אורגניים או בקריסטלים.

אפשר להשתמש במאובנים בדרכים שונות. ניתן לשלב אותם על גבי תכשיטים או להיעזר בהם כקריסטלים. המאובנים הם עדות חיים של יצורים בתקופות קודמות ורובם נמצאים בתוך סלעי משקע. הסלע המכיל את המאובן נחשף באזורים רבים ברחבי הארץ כתוצאה מרעידות אדמה, המסה של קרחונים, מפולות וגורמי טבע אחרים. בנוסף, יש מדענים שיוצאים למשלחות חיפוש על מנת לאתר סוגים מסוימים של מאובנים ועדויות לבעלי חיים.